לשחות בין המילים

זה מתחיל כצורך.
מאין תחושה גופנית שקוראת לך ואומרת, הלו, כבר הרבה זמן לא כתבת מילה, הרבה זמן לא נכנסת למים. זה לא משנה אם אתה אחרי מחלה ונותן לגוף להתאושש או עמוס בעבודה ואין לך רגע פנאי לשבת עם עצמך בשקט. לגוף זה לא משנה בכלל, כל התירוצים האלו שאתה מוכר לעצמך, בכלל לא חלים עליו. הוא את שלו דורש.

אתה מחפש נושא.
מנסה לבדוק אם יש ים מתאים, ומה מזג האוויר. אולי יש עוד חברים שיצטרפו או שתשחה בערומכו? לפעמים אתה חוזר למשהו שהתחלת לכתוב קודם ולא ממש התחבר לך, או שאולי תנסה להתחיל חדש. אולי זה סיפור או שיר, או אולי שחיית קצב או תרגיל חדש שתרצה לנסות.

לשחות בין המילים 1

צילום- גילי כהן

ההתחלה מהוססת.
אתה יושב מול המחשב, חושב איך להתחיל. לזנק לתוך הסיפור או לפתוח במטפורה קלילה ומפלרטטת? אתה נותן לגלי החוף להרטיב את כפות הרגליים, תוהה כמה קר זה הולך להיות.
אתה קופץ פנימה ומתחיל לשחות. יד אחרי יד, עבודה מכנית, נשימה כל שלוש. הראש יוצא לבדוק כיוון, אתה קורא את שלושת המשפטים הראשונים וממשיך קדימה. אתה כבר מכיר את זה. ההתחלה תמיד קשה.

פתאום אתה שוחה.
שטף המילים יוצא ממך ואתה כבר לא יותר מאמצעי כתיבה, כמו קובץ וורד שהמילים זורמות ממנו, אתה מרים את הראש רק כדי לתקן מילה או שתיים. אתה כבר לא סופר תנועות, רק זורם על פני המים. שט, מרחף. אחרי זמן מה אתה עוצר ומביט לצדדים. איפה אתה נמצא? איפה החוף? מה בעצם כתבתי עד עכשיו? אתה חוזר אחורה וקורא, זה עובד זה לא עובד?

לשחות בין המילים 2 (2)

צילום – גילי כהן

ביציאה מהמים אתה מתנשף, אתה מרגיש קל יותר, שלם יותר.
משקל המילים שהכבידו עלייך כל הזמן הזה כבר לא שם.
הגוף מרוצה, שבע.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s