"סיפורו של אלוף"- ראיון עם דניאל בן אסא

מי שצפה בשידורי המכבייה, יכול היה לראות ביום הראשון את המקצה שפתח את תחרויות השחייה בוינגייט, מקצה הספיישל אולימפיקס.
בין השוחים והשוחות במקצה היה דניאל בן אסא, אלוף עולם 2014 ב 50 מטר חופשי במשחקי הספיישל אולימפיקס. בעוד ששאר השוחים צלחו את הבריכה בחתירה וחזה, דניאל ריחף על פני המים בסגנון הפרפר.

img_9111

למה פרפר?
אני אוהב לאתגר את עצמי, אני מחפש את הקושי. חזה אני לא יכול לשחות בגלל בעיה ברגל ודווקא הפרפר נותן לי את הקושי הזה שאני מחפש. בהתחלה היה לי מאוד קשה לסיים חמישים מטר, אני מתאמן בבריכה של 25 והמעבר מ25 ל 50 הוא לא פשוט. אבל היום אין משהו שאני אוהב יותר לשחות מחמישים פרפר.

איך הגעת להתחרות בספיישל אולימפיקס?
ג'ודי זיו, המאמנת שלי במים הפתוחים, היא חברת ילדות של אמא שלי, ובמשך הרבה זמן היא אמרה שכדאי לי לבוא ולהתחרות. תמיד עסקתי בספורט, כדורסל, שחייה טניס, אבל אף פעם לא באמת התחריתי. תמיד כשהנושא של הספיישל אולימפיקס עלה התנגדתי. תמיד אמרתי לא, אני ילד רגיל, אני אתמודד עם זה כמו כולם. אבל לילה אחד פתאום השתנה משהו אצלי, פתאום רציתי להתחרות. באתי אל אבא שלי וביקשתי שייקח אותי לאימון.
התחלתי בכדורסל, הייתי עם הקבוצה באליפות אירופה 2011 וחזרנו עם מדלייה….
אחרי כמה זמן חיפשתי אתגר חדש ומצאתי אותו בשחייה.

את דניאל הכרתי כשבאתי לוינגייט לראיין את לירן וקנין. לירן הזמין את דניאל לאימון עם הנבחרת. מאז נפגשנו כמה וכמה פעמים בעיקר במשחים מים פתוחים. שנינו משתתפים במקצה ה 1500, ויוצא לנו לברך אחד את השני בהצלחה בכול פעם. אחת מהם הייתה במשחה אכזיב האחרון, שם דניאל הגיע רביעי בדירוג הכללי לבני גילו-24- 29, ושם גם הכיר לי את חברת דוגית יבואנית SAILFISH, אתם הוא משתף פעולה והם נותנים לו את חסותם.

דניאל 1

אז מה הלקות שלך בעצם?
אני סובל מהפרעות קשב וריכוז קשות. מאוד קשה לי לשבת במקום אחד להתרכז בדבר אחד. יש לי גם התפרצויות של זעם ברגעים מסוימים ואני עובד עכשיו על להתמודד עם זה. יש לי גם קשיים לקרוא סיטואציות חברתיות.
זה משפיע על השחייה, על האימונים? זה יוצר איזה קושי?
להיפך. הספורט זה המקום מפלט שלי.
כל פעם שיש איזה סיטואציה שקשה לי, שאני מתעצבן, שאני מרגיש צורך לפרוק אני בא לבריכה ומוציא את הכול. נותן אימון של לקרוע את עצמי. זה עוזר לי להשתחרר.
וביום יום, איך זה משפיע?
קשה לי למצוא עבודה. עבדתי בכמה וכמה מקומות, מסעדות, מלון, אבל כמעט תמיד זה לא הסתדר או שאמרו שאני לא מתאים לצוות. הבעיה היא שהרבה אנשים לא פתוחים מספיק לאנשים עם מוגבלויות ולא מבינים וסבלניים, וזה קשה מאוד להשתלב גם אם אתה מאוד רוצה ומנסה. דווקא במקום העבודה האחרון שלי הבוס היה מאוד מבין וקשוב, אבל הפעם מהצד שלי זה לא הסתדר.
דווקא בשחייה ובספורט בכלל אני מרגיש שווה בין שווים. לדוגמא בתחרויות המים הפתוחים, בנוסף לדירוג הגילאים הכללי יש לנו גם דירוג של הספיישל, אבל עכשיו בתל אביב לא היה, ועדיין באתי ושחיתי ולקחתי מקום רביעי לקבוצת הגיל שלי. אז קצת התבאסתי כי ציפיתי ל קצת יותר, אבל זה אומר שעכשיו אני צריך לעבוד יותר קשה.

תחרויות הספיישל אולימפיקס לא מקבלות כמעט חשיפה בארץ והידוע עליהם לציבור הרחב מועט מאוד. זה לא שונה מרוב תחרויות הספורט שמקבלות כתף קרה ברוב המקרים. ועדיין ספורטאי הספיישל הישראלים חוזרים תחרות אחרי תחרות כשבאמתחתם עשרות מדליות בשלל גווני המתכת.

אצלנו בספיישל אולימפיקס כול אחד שוחה, נותנים במה לכול סוגי הלקויות . בתחילת התחרות מחלקים אותנו במוקדמות לפי רמת יכולת, וכול אחד מתחרה לפי רמת היכולת שלו. לדוגמה רמת היכולת שלי היא גבוהה, אז באליפות העולם ב 2014 בבלגיה במקצה שלי ב 50 פרפר היו החזקים ביותר. זה שניצח היה ענק, הסתכלתי עליו בפחד. עוד לא הספקתי לקפוץ למים הוא כבר נגע בקיר. הגעתי שישי, אחרון בעצם. דווקא בחמישים חופשי שלא ציפיתי לקחתי מקום ראשון ובשליחים סגרתי את המשחה ולקחנו מדלית כסף.
באליפות העולם לפני שנה לא השתתפתי. נכנסתי לזוגיות חדשה ואני ובת זוגתי נועה החלטנו להשקיע יותר בקשר. היא גם שחיינית מעוטף עזה, ובמקרה המאמן שלה הוא המאמן שלי בנבחרת התחרותית, אז יצא חיבור מכול כיוון. אני מתמקד כרגע בתחרויות בארץ ובמים פתוחים שזה אהבה חדשה שלי. אני מתאמן בין שלוש לארבע פעמים בשבוע לבד, ועוד אימון אחד עם המאמן. אני עובד גם בחדר כושר, לאחרונה קצת אופניים.

דניאל 2

דניאל ונועה

לאחרונה דניאל החל להתנדב בעמותה לאימוץ כלבים, דוגלס, דבר שממלא היום את רוב זמנו הפנוי.
לפני שנתיים אני ונועה אימצנו כלבה, וזה היה הרגשה של ילד ראשון. דרך הכלבה הכרתי בגינת הכלבים חבר טוב שהתנדב בעמותה הזו. החיבור שלי אתו לימד אותי הרבה מאוד על כלבים, על טיפול בהם על חינוך שלהם, וזה דבר שכל כך תרם לי גם עם כלבים אבל גם בכלל ביטחון בחיים. אני עושה אומנה לכלבים, אני לוקח חלק פעיל בימי אימוץ. בכלל החיבור עם הכלב זו אהבה ללא תנאי, אני מגיע הביתה אחרי אימון או עייף או כועס, ותמיד שמחים שאתה בא, תמיד מקבלים אותך בחיוך.

אחרי הראיון אנחנו נכנסים לבריכה לשחות.
– מה שוחים? דניאל שואל.
– חמישים פרפר לא?
הצטערתי שאמרתי את זה. דניאל ריחף על פני המים עוד לפני שהספקתי לדבר.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s