הראיון שלא קיימתי עם אנתוני ארווין

אם יש משפט אחד שנחרט בי בכיתת האומן של אנטוני ארווין, הייתי בוחר את הרגע שבו גילה מחדש את השחייה.
ארווין פעמיים מדליסט זהב אולימפי ב 50 חופשי בהפרש של 16 שנים, אחת בסידני ואחת בריו ,מספר שפרש בגיל 21 מעולם השחייה כי הרגיש שהגיע לכול היעדים שהציב לעצמו. אחרי שנים מחוץ לברכה, החל ללמד שחייה אצל חבר בבית ספר בניו יורק. היו שם שני ילדים שהיו ניגודים שונים ועם זאת השלימו אחד את השני. האחד (טום לצורך העניין) חסר כל פחד, קפץ למים מבלי לחשוב פעמיים, אבל בגלל שלא ידע לשחות הוא פשוט שקע פנימה. השני (נגיד שקראו לו ניק) חשש מהמים, היה נוקשה ומאוד זהיר.
דווקא הם, השניים האלו, שלאט לאט למדו את המים, איך להשתחרר ואיך להתנהג בהם, שלמדו ליהנות בהם ולשחק ולשחות, הם הזכירו לו מה הדבר שהיה חסר לו בשחייה. הכיף שבמים.

– היום אתה מכייף במים? כשאתה ניגש לאימון, אתה זוכר את הכיף הזה או שאתה מתמקד במשימה שלפניך, במטרת האימון?

unnamed-1

שעה לפני כיתת האומן של המדליסט האולימפי הכי "זקן" (35) בעולם השחייה, הטניסאי הטוב ביותר בעולם עשה את הבלתי יאמן. כנגד כל הסיכויים וכנגד כל הציפיות, פדרר (35) ניצח את תחרות אוסטרליה הפתוחה. בקרב ענקים פדרר ונדאל, שיחזרו את רגעי הטניס היפים ביותר בעשורים האחרונים, והחזירו אותי לכמה רגעים עשר שנים אחורה.

– יכול להיות שהעולם כבר לא שייך לצעירים? יכול להיות שהיום, עם ההבנה שלנו את הגוף, עם היכולת שלנו לנתח תנועה, ללמוד ולשפר אותה, הגיל כבר לא הפקטור ודווקא הניסיון הוא זה מה שקובע?

אנטוני מספר על רגעי המשבר בחייו. על הכישלון במקצה השליחים בסידני, על הכתף הקרה והעדר התמיכה ברגעים החשובים, על היכולת לתעל את הכישלון ולצמוח ממנו, הוא מדבר על נחישות ועל התמודדות סיזיפית. על לחזור לחיות בגיל שלושים פלוס עם ההורים, כי המטרה מקדשת הכול, גם אם זה לחזור לגור עם ההורים.

– אז מה יותר קשה? לזכות במדליית זהב, או לחזור לגור עם ההורים?
(כמובן שהמגורים עם ההורים)

אל אנטוני מצטרפים ארבעה שחייני נבחרת – מירון חרותי, רוני באווה, זוהר שיקלר ומרקוס שלזינגר. אנטוני מבקש מהם לשחות בכיף, להשתחרר. ככה אני מתחיל אימון, אני קצת משחק במים, קצת משתטה, אבל בעיקר אני מרגיש את המים, מתרגל לתחושה שלהם, לתחושה של הגוף, הוא מספר. (גיא ברנע מספר שברוב האימונים בברקלי אנטוני היה משחק במים). אחר כך הוא נותן להם סידרה של תרגילים שממחישים את ה"אני מאמין" שלו בשחייה. חלקם תרגילים מוכרים, חלקם תרגילים שהוא פיתח.

unnamed-2

– אפשר להבין שהשלב הבא בקריירת השחייה שלך הוא אימון? אתה רואה את עצמך לוקח שחיינים ומעצב אותם על פי העקרונות האלו שלך?

ארווין הוא אדם מרתק באמת. מלבד גופו המכוסה קעקועים, הוא ניגן בכמה להקות רוק, תרם את המדליות מסידני (זהב וכסף) ואסף כסף לטובת הצלב האדום ונפגעי אסון הצונאמי. הוא התנסה בבודהיזם, באלכוהול וסמים אבל לבסוף הוא מצא את דרכו בחזרה אל הבריכה.

– אתה חושב שהתנסויות האלו, פרק הזמן הזה בין שתי המדליות עם כל מה שעברת בין לבין, באים לידי ביטוי בשחייה שלך?

על אף אחת מהשאלות האלו הוא לא ענה לי.
לא בגלל שלא רצה או שהתעלם, אלא בגלל שלא שאלתי אותן. כי כמו שקורה לי לא פעם, כשהגיע הרגע לשאול שאלות נאלמתי דום. אבל אחר כך באוטו, כל השאלות האלו פרצו ממני.
אז הדף סופג הכול, ואת השאלות האלו אני מעלה כאן בבלוג. אנטוני מוזמן לענות עליהן, אבל גם כל אחד מכם מוזמן לענות עליהן במקומו. אני כבר יודע אילו תשובות הייתי רוצה לשמוע ממנו.

unnamed

צולם ע"י מיכל חפר, הבריכה הלאומית "ווינגייט"

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s