בעיני עצמי

בואו נדבר רגע על דימוי עצמי.
עבור רובנו כשאנו מסתכלים בראי, יש תחושה של אי שביעות רצון. בדרך כלל אנחנו לא ממש מרוצים ממה שנשקף מבעד להשתקפות. סביר להניח שאם היינו יכולים לעבור את החיים מבלי לראות איך אנחנו נראים, כולנו היינו קצת יותר מאושרים. אז מה קורה שם בעצם מול המראה? מה יש בזכוכית האטומה הזו שמצליח להשפיע עלינו כל כך?
לכול אחד מאתנו יש דימוי עצמי, איך אני נתפס בעיני עצמי. אבל הדימוי הזה נבנה בעיקר על ידי הסביבה. כלומר, זה איך אני רואה את עצמי מתוך עיניהם של האחרים. הסביבה מכתיבה לנו קריטריונים ומבקשת מאתנו לעמוד בהם. להיות חטוב או שרירי, במידה כזאת או עם שיער כזה. אבל האמת המוחלטת היא שלא כולנו בנויים אותו הדבר, לא על כולנו התסרוקת הזו תראה טוב ולא כולנו נועדנו להיות שריריים או חטובים.

img_6427

צלמת- נטלי קוסקי, ספורטן פתח תקוה

ביום שישי שעבר, נפגשתי עם ריי שגב ב "ספורטן" בפתח תקווה לשיעור שחייה וצילומים. ריי שגב היא דוגמנית למידות גדולות ובלוגרית המקדמת את שינוי תפיסת הגוף בארץ בבלוג- + RAY.  למען גילוי נאות, את ריי אני מכיר עוד מהתקופה שיקירתי והיא עבדו יחד בהפקות טלוויזיה, במקרה זו גם אותה תקופה שכל שערותי היו עדיין על ראשי.

img_6459

צלמת- נטלי קוסקי, ספורטן פתח תקווה

הדבר הבולט ביותר בריי הוא תשומת הלב שהיא מקבלת. עוד לפני שהמצלמה נשלפה מהתיק, עוד לפני שבגד הים נלבש, כל העיניים בבריכה היו נשואות אליה, ומרגע שנכנסה למים, גם אלו ששחו הפסיקו. וכך התחלנו את השיעור, אני וריי במים, נטלי קוסקי הצלמת על שפת הבריכה, ושאר השחיינים שוחים חזה זקנות כדי לראות עוד קצת מה קורה אצלנו במסלול.

fhd0064

צלם- גל יונגלסון, ספורטן פתח תקווה.

להקשיב לריי מדברת על תהליך הקבלה שלה את עצמה זה שיעור מרתק. בעיקר כי זה מסע שכולנו עוברים, אבל לא כולנו מגיעים אל סופו. וכאן הגעתי לתובנה בנושא. דווקא אצלנו, השוחים, כשאנחנו יוצאים מבגדי היום יום, עולים על חליפות גיבורי העל שלנו ונכנסים לשחות בבריכה או בים, ביחד עם הבגדים, אנחנו משאירים מאחור את דימוי הגוף. דווקא אז כשאנחנו לבושים הכי פחות, העיסוק ב-"איך נראה" הוא הכי לא משמעותי. אנחנו כאן למטרת שחייה, ולא משנה לי עכשיו מה גודל בגד הים שלי ועד כמה הכרס שלי בולטת מעליו. את ה-"איך אני נראה" אשמור לבית, מול המראה, עכשיו כל מה שמעניין אותי זה לשחות. אני לא בוחן את שותפיי לשחייה לפי איך שהם נראים בבגד ים, אלא האם כיף לי לשחות איתם, האם הם דוחפים אותי קדימה ומאתגרים אותי.
בכול בוקר אני עומד מול הראי, אחרי המקלחת. מכניס את הבטן ומוציא אותה. מנסה להבין האם הכרס הקטנה שלי היא גזרה, או שהיא בת חלוף. בתמונות אני משתדל להיכנס למצב הכנס. אבל במים, במים אני מרשה לעצמי לשחרר את הבטן. כשאני שוחה אני מרפה את שרירי הליבה, ואני מרפה את הבטן, ואני מרפה את הדימוי העצמי, ואת הדימוי החברתי ואני מרפה את העולם ואני שוכח.

img_6431

צלמת- נטלי קוסקי, ספורטן פתח תקווה

כי כשאנחנו שוכחים לרגע את דימוי הגוף שלנו, אנחנו הכי אנחנו שיש.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “בעיני עצמי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s