לצלוח באיזי

הדבר הראשון שראיתי ביום שישי בבוקר היה את אילון בני, עומד ומחייך אלי מתוך המיטה. הוא כנראה ידע על מה הוא מחייך, כי הדבר השני שראיתי ביום שישי בבוקר היה מדלית הארד של ענבל פיזרו. וכך, בוקר יום שישי סיכם בתוכו את כל סוף השבוע, צליחת הכינרת עם איזי שפירא.

%d7%a6%d7%9c%d7%99%d7%97%d7%94-3

בית איזי שפירא, למי שלא מכיר, הוא מרכז לאנשים עם מוגבלויות. ובבית איזי שפירא יש בריכה הידרותרפית בה מטפלים בילדים ומבוגרים עם צרכים מיוחדים, בה שוחים ילדים שעושים את צעדיהם הראשונים במים, ושם שוחים גם הורים לילדים, שנפגשים קצת לדבר, וקצת לצחוק, והרבה לשחות. ושם אחת לשבוע אני מלמד שחייה, ואחת לשבוע שוחה בקבוצת ההורים (כנספח). באיזי שפירא, ענבל פיזרו היא לא דבר נדיר. אומנם אין אצלנו זוכי מדליות אולימפיות, אבל אלופים קטנים לא חסר. כי אין הגדרה אחרת חוץ מאלוף לילד עם שיתוק מוחין שלומד להטות את משקל גופו בכדי לקפוץ למים. ואין יותר אלופה מילדה שבקושי הולכת מחוץ למים, או נתמכת בהליכון, אבל מצליחה לשחות ולהתנייד במים ממקום למקום.

 

אחרי הצליחה, על החוף במאהל, ישבתי על פרוסות לחם ושוקולד השחר עם גל ההידרותרפיסטית. השנה היא לא צלחה איתנו, אבל ארוחת הבוקר שחיכתה לנו פיצתה על כך.
זה לא קשה? שאלתי אותה בין מריחה למריחה.
קשה זה לא. זה מדהים ומתגמל, ומרגש ולא פשוט, אבל לא קשה. כשילד שאת מלווה במשך תקופה ארוכה עושה התקדמות קטנה, מזיז את היד מעט או מסמן לך לחיבוק, זה שווה את הכול. ביום יום, אנשים רק רואים את העוויתות, או הריור, או הדיבור. הם לא רואים את הילד הזה שמבין הכול אבל לא מצליח לתקשר. וכשהוא כן מצליח, כשהוא מגיב אליך זה יותר מדהים מכול דבר אחר.

יש לי אחיינית, היא ילדה עם צרכים מיוחדים. היא הילדה הכי יפה בעולם, החיוך שלה כובש אותך ברגע. כשהיא רוצה משהו, עוד לא נברא הפיל שיעמוד בדרכה. את יום ההולדת הרביעי שלה חגגנו לה בבריכה באיזי שפירא. פתאום, היא כבר לא הייתה בתוך העולם שלה, היא זרחה ושמחה, וכולם שמחו מסביבה ונהנו לחגוג לה בדרך שבה היא הכי נהנית. בכול יום שהיא לומדת סימן חדש, או דרך חדשה להראות מה היא רוצה, או להראות אהבה, היא עושה עוד צעד לקראתנו. וכול צעד כזה שלה מוביל אותנו אל צעד נוסף אליה.

בכול שנה, תמונת הסיום של הצליחה זו תמונה של הישג. תמונה שמנציחה רגע קטן שבו חתרת להצליח ולכבוש פסגה קטנה. תחושת ההישג והאושר שעוטפת אותך בסיום לא דוהה גם אחרי שלוש צליחות, וגם לא אחרי כמה וכמה, כי בכול שנה האתגר שונה. בשנה אחת אתה פחות בכושר, באחרת סוחב פציעה. אולי בעוד שנתיים אתה תצלח עם הבן שלך או עם הבת זוג שנמאס לה להישאר כל שנה בחוף.

%d7%a6%d7%9c%d7%99%d7%97%d7%94-1

כול צעד נוסף של האחיינית שלי, זו צליחת כינרת בלי רפסודות ובלי סירות הצלה ובלי סנפירים. והיא, היא אלופה אולימפית קטנה בלי מדליה.

%d7%a6%d7%9c%d7%99%d7%97%d7%94-2

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “לצלוח באיזי

  1. asaf zaiden

    אח תענוג לקרוא אותך!! מרגיש את השחיה בכתיבה צלול פשוט ומדויק
    מוזמנים בחום לחוקוק ולחוף הבננות
    חיבוק ונשיקה במצח אסף

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s